תרגומי התנ

תרגומי התנ"ך – דת או ספרות?

ספרי התנ"ך – תורה, נביאים, כתובים – הם הספרים העתיקים ביותר מבין כל הספרים המרכזיים ביהדות. הם מכילים סיפורים שונים, אבל כאשר קוראים אותם בעברית, יש בהם 4 רבדים עמוקים של ידע – פשט, רמז, דרש וסוד.

האם רבדים אלה יכולים להתקיים גם בתרגומים של התנ"ך לשפות אחרות ואם לא – האם התנ"ך המתורגם הוא מסמך ספרותי, או דתי?

תרגומים מעוררי מחלוקת לספר הכי נמכר בהיסטוריה

תרגומים רבים נכתבו לתנ"ך לאורך מאות שנים. התרגומים נכתבו על ידי אנשים שונים בשפות שונות ולא פעם עוררו מחלוקות קשות בין דמויות מהעולם הקתולי העיקר, אך ודאי שגם בתוך העולם היהודי, שראה בתרגומים הראשונים של התנ"ך סוג של אסון לאומי.

אורי אלטר, סמכות מוכרת בתחום, טוען כי התרגומים הקודמים לתנ"ך נעשו מתוך גישה מחקרית לחלוטין, תוך ביטול מוחלט של הערך הספרותי של הסיפורים, אך יש הטוענים כי לא רק הערך הספרותי של הסיפורים אבד בתרגום, כי אם ערכים חשובים הרבה יותר.

רבדים עמוקים של משמעות

לפי האמונה היהודית, סיפורי התנ"ך טומנים בחובם ידע נסתר וגלוי, שאינו יכול לעבור הלאה בתהליכי תרגום לשפות אחרות, בעיקר משום שרוב המתרגמים אינם בקיאים כלל בערכים הנוספים של סיפורי התנ"ך.

חלק מהתרגומים החשובים ביותר נעשו בתקופות בהם יהודים נחשבו חסרי חשיבות. טפילים או עובדי אלילים במקרה הרע. בנוסף, רוב חכמי הדת האמינו בבדלנות, מיאנו לחלוק את הידע היקר עם עמים זרים, שיכולים לעשות בו שימוש מסוכן לתפיסתם.

משום כך, גם הפרשנות של המתרגמים השונים לתנ"ך, לא יכולה להעביר את המסרים הסמויים, את הערך המוסף של סיפורי התנ"ך – בשום צורה.

למעשה, גם כאשר הוא נעשה על ידי יהודי מלומד בימינו, תרגום של התנ"ך אינו יכול להיות נאמן למקור, להכיל את מלוא הערך והמשמעות של הספר, ודאי שלא את המשמעות אשר מיוחסת לו על ידי העם היהודי.

אז מה הולך לאיבוד בתרגום?

תרגום של סיפורי התנ"ך חייב להיות פשטני למדי, שכן קיימים אינספור ביטויים מקראיים שאינם ניתנים כלל לתרגום. פרשנים יהודים רבים ניסו לפרש את הביטויים הללו – כל אחד בדרכו ולמעשה, עד היום אפשר להתפלמס על המשמעות שלהם.

מילים בעלות משמעות כפולה הותירו את המתרגמים מבולבלים במקרה הטוב ואילו במקרה הרע – גרמו להם לבחור את הפירוש ששירת טוב יותר את הצרכים שלהם באותה תקופה.

לסיכום

אם יש דבר אחד שלא יכול לעבור בתרגום של התנ"ך לשפות אחרות הוא הזיקה ההיסטורית המיוחדת של העם היהודי לספר.

אלפי שנים של מסורת שבע"פ, של זיכרון לאומי משותף, של פרשנויות, של למידה אינטנסיבית, של התכנים והרבדים השונים המופיעים בספר. כל אלה לא יכולים לעבור בתרגום ולכן, כל תרגום של תנ"ך לשפה אחרת, נידון להיות מעט שטחי, חסר את הרבדים השונים של הספר ובעיקר – חסר את הזיקה שקיימת למעשה רק אצל עם אחד.

אהבתם את המאמר? שתפו בין חברים

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

רשת ג

רשת ג – מאזינים מהבית

אוהבים להאזין לתחנת רשת ג בכל פעם שאתם נוהגים ברכב? אתם יכולים להמשיך להאזין לתחנה ישירות מביתכם, דרך המכשיר הנייד או המחשב, בהאזנה אונליין. כל

קרא עוד »
בלוני הליום

בלוני הליום

אנחנו לא מאמינים שלא יצא לכם להכיר את הבלונים המגניבים ביותר שיש: בלוני הליום. נכון, אנחנו לקראת 2022 ואין באמת מישהו שלא שמע על בלוני

קרא עוד »