בעולם הספרות התורנית, ישנם שמות שאינם זקוקים להקדמה, וישנם מפעלים שמשנים את פני ארון הספרים היהודי. המפגש בין דמותו הענקית של הגאון רבי חיים פלאג'י, "המאור הגדול" מאיזמיר, לבין מכון הוצאת הספרים של ישיבת "שובי נפשי" בירושלים, הוליד את אחד הפרויקטים השאפתניים והחשובים ביותר בדורנו: הוצאה מחודשת, מדויקת ומפוארת של כתביו, שהיו עד לא מזמן נחלתם של יחידי סגולה או אספנים בלבד.
מאמר זה פורש את היריעה הרחבה של הפרויקט, מסביר את האתגר העצום שבלקיחת ספרים בני כמעט מאתיים שנה והתאמתם ללומד בן זמננו, וחושף את המלאכה המדוקדקת הנעשית בין כותלי המכון בראשות הגאון המקובל רבי עזריאל מנצור שליט"א.
תקציר: להחזיר עטרה ליושנה
רבי חיים פלאג'י (החבי"ף) הוא תופעה חד-פעמית בהיסטוריה של הפסיקה הספרדית. הוא כתב עשרות חיבורים המקיפים כל תחום ביהדות – הלכה, קבלה, דרוש, מוסר ופרשנות. אולם, במשך שנים רבות, ספריו היו נדירים, מודפסים בדפוסים ישנים, קרועים או משובשים, ולעיתים מודפסים בכתב שקשה לקריאה.
מכון "שובי נפשי" לקח על עצמו משימה היסטורית: לא רק להדפיס מחדש (צילום), אלא לערוך מחדש את הספרים מהיסוד (הקלדה ועימוד). מטרת העל היא להפוך את תורת רבי חיים פלאג'י לנגישה, ברורה ושמישה לכל אברך, דיין ובעל בית בישראל. התוצאה היא סדרה מפוארת של ספרים המעטרים כיום את מדפי הישיבות ובתי הכנסת החשובים ביותר, ומחזירים את פסיקותיו של הגרח"פ למרכז השיח ההלכתי.
מי היה רבי חיים פלאג'י? (הענק מאיזמיר)
כדי להבין את גודל האחריות שנטל על עצמו מכון "שובי נפשי", יש להכיר את הדמות העומדת במרכז הפרויקט. רבי חיים פלאג'י (תקמ"ח-תרכ"ח, 1788-1868) לא היה רק רב עיר; הוא היה מעצמה של איש אחד. הוא כיהן כרבה הראשי של איזמיר שבטורקיה, בתקופה שבה הייתה עיר ואם בישראל, מרכז רוחני אדיר.
פוריות ספרותית נדירה
מסופר כי רבי חיים פלאג'י כתב בחייו למעלה מ-70 או 80 חיבורים (המספר המדויק נתון לוויכוח היסטורי בשל שריפות שאירעו בכתביו). הוא כתב בכל רגע פנוי, מתוך תחושת דחיפות ומסירות נפש. ספריו, כמו "כף החיים", "מועד לכל חי", "לב חיים" ו"נשמת כל חי", הפכו לקלאסיקות.
סמכות הלכתית
פסיקותיו של הרב פלאג'י מתאפיינות בבקיאות פנומנלית. הוא מצטט אלפי מקורות בעל פה, מחבר בין ראשונים ואחרונים, ופוסק מתוך ראייה רחבה של צרכי הקהילה והדור. עבור בני עדות המזרח, ובפרט יוצאי טורקיה והבלקן, הוא נחשב לאחד מעמודי ההוראה המרכזיים.
השריפה הגדולה
חלק טרגי בביוגרפיה שלו הוא השריפה הגדולה באיזמיר, שכילתה חלק מכתבי היד שלו. הכאב על אובדן התורה היה עצום. פעילות מכון "שובי נפשי" כיום היא מעין "תיקון" לאותה שריפה – הצלה של כל מה ששרד והפצתו מחדש באש דתית של הפצה וזיכוי הרבים.
האתגר: מדוע אי אפשר פשוט "לצלם ולהדפיס"?
רבים שואלים: מדוע נדרש מכון שלם, צוות עורכים ותקציבי עתק כדי להוציא ספרים שכבר הודפסו בעבר? התשובה נעוצה במצבם של הספרים המקוריים (הדפוסים הישנים):
איכות הדפוס הישנה
הספרים המקוריים הודפסו בבתי דפוס באיזמיר, שאלוניקי או קושטא במאה ה-19. הנייר בחלוף השנים הצהיב והתפורר, הדיו דהה או נמרח, והאותיות (לעיתים אותיות רש"י צפופות מאוד) הפכו קשות לפענוח לעיניים מודרניות.
שיבושי דפוס וטעויות סופר
במהלך ההדפסות הישנות נפלו לא מעט טעויות. לעיתים המדפיס דילג על שורה, לעיתים החליף אותיות. לומד המבקש להבין את עומק כוונתו של הרב פלאג'י עלול להיתקע שעות בגלל טעות דפוס אחת.
היעדר מראי מקומות
רבי חיים פלאג'י, בגאונותו, נהג לצטט פסוקים, גמרות ומדרשים בקיצור נמרץ, או אפילו בראשי תיבות, מתוך הנחה שהלומד בקיא בחומר. הלומד הממוצע של ימינו זקוק לסיוע: היכן בדיוק נמצא הציטוט? באיזו מסכת? באיזה סימן בשולחן ערוך?
פיזור החומר
חלק מתשובותיו ופסיקותיו היו מפוזרות בתוך ספרים שונים, או נכתבו כהערות שוליים בספרים אחרים. היה צורך ב"איסוף וכינוס" כדי ליצור סדרות מסודרות לפי נושאים.
המהפכה של מכון "שובי נפשי": תהליך העבודה
בישיבת "שובי נפשי", תחת הדרכתו של ראש הישיבה הרב עזריאל מנצור, הוקם מערך מקצועי שמטרתו אחת: להגיש את תורת הרב פלאג'י כ"סולת נקייה". התהליך שעובר כל ספר הוא ארוך ומורכב:
הקלדה ידנית כפולה
אין כאן שימוש בתוכנות סריקה אוטומטיות (OCR) שמרבות בטעויות. אברכים תלמידי חכמים יושבים ומקלידים את הטקסט מתוך הדפוסים הישנים או כתבי היד מילה במילה. לעיתים נעשית הקלדה כפולה על ידי שני אנשים שונים כדי להשוות ולמנוע טעויות.
צוות עריכה תורני
לאחר ההקלדה, החומר עובר לידי עורכים תורניים מומחים. תפקידם אינו לשנות את הטקסט חלילה, אלא "לפתוח" ראשי תיבות קשים, לפסק את המשפטים (שבמקור מופיעים לרוב ללא סימני פיסוק), ולחלק את הטקסט לפסקאות הגיוניות כדי להקל על הקריאה וההבנה.
מפעל "מראי המקומות"
זוהי אולי התרומה הגדולה ביותר של המכון. צוות חוקרים עובר על כל ציטוט של הרב פלאג'י, מאתר את המקור המדויק שלו בספרות התורנית (בבלי, ירושלמי, זוהר, ראשונים, אחרונים), ומציין אותו בהערות שוליים. עבודה זו הופכת את הספר מסתם טקסט קריאה לכלי מחקר לימודי ממדרגה ראשונה.
הגהה דקדקנית
לפני הירידה לדפוס, הספר עובר אינספור הגהות. רבנים בכירים עוברים על התוצר הסופי כדי לוודא שלא נפל שום שיבוש בהבנת דברי המחבר, ושההערות מדויקות.
עיצוב ופאר
ראש הישיבה, הרב עזריאל מנצור, דוגל בגישה של "זה אלי ואנווהו". ספרי קודש צריכים להיות יפים ומכובדים. לכן, הספרים יוצאים בכריכות מפוארות, על נייר איכותי בצבע קרם (הנוח לעין), ובפונט ברור ונעים לקריאה.
מדוע דווקא "שובי נפשי"? הקשר הרוחני
מדוע ישיבה המתמחה בקבלה וסוד, כמו "שובי נפשי", משקיעה משאבים כה רבים בספריו של הרב פלאג'י? התשובה מורכבת מכמה רבדים:
החיבור לקבלה
רבי חיים פלאג'י היה, לצד גדלותו בהלכה, מקובל אלוקי. ספריו מלאים בהנהגות על פי הקבלה, בייחודים ובכוונות. ישיבת "שובי נפשי", כישיבת מקובלים, רואה בו דמות מופת המשלבת את תורת הנגלה ותורת הנסתר בהרמוניה מושלמת.
שימור מורשת המזרח
הרב עזריאל מנצור רואה חשיבות עליונה בשימור והחייאת תורתם של חכמי המזרח (ספרדים ובני עדות המזרח). בעוד שתורת חכמי אשכנז זכתה להוצאות רבות, תורת חכמי טורקיה לעיתים נדחקה לקרן זווית. הפרויקט הזה הוא "החזרת כבוד התורה" של יהדות איזמיר למקומה הראוי במרכז הבמה.
סגולת הספרים
ידוע בקרב המון העם כי ספרי רבי חיים פלאג'י מסוגלים לישועות. הרב עצמו הבטיח בהקדמות ספריו הבטחות מפליגות למי שידפיס או ילמד בספריו. מכון "שובי נפשי" רואה בהפצת הספרים גם פעולה של חסד רוחני עם הציבור, המאפשרת לכל אחד להחזיק בביתו את "הקמיע" הקדוש הזה שהוא ספר לימוד חי.
אילו ספרים יצאו לאור במסגרת הפרויקט?
עד כה, המכון זכה להוציא לאור עשרות כרכים, והיד עוד נטויה. בין הפרויקטים הבולטים ניתן למנות:
- סדרת השו"ת: תשובותיו ההלכתיות המקיפות של הרב פלאג'י, המהוות אבן יסוד בפסיקה.
- ספרי המוסר והדרוש: ספרים העוסקים בתיקון המידות, בהדרכה לחיים נכונים וביראת שמים, חיבורים העוסקים בדרשות לפרשיות שבוע.
- חידושים על הש"ס: אוספים של חידושיו על מסכתות התלמוד, שנערכו בצורה המקלה על לומדי הדף היומי ולומדי העיון.
- ספרי מנהגים ותפילות: חיבוריו הייחודיים כף החיים, ומועד לכל חי וספרים המלקטים את תפילותיו המיוחדות ואת מנהגי איזמיר שיש לשמרם.
נקודות למחשבה: ההשפעה על עולם התורה
הנגשה לדור הצעיר: בזכות העימוד החדש והשפה הברורה, ניתן לראות היום בחורי ישיבה צעירים בני 16-17 לומדים את ספרי הרב פלאג'י בעיון. בעבר, המחסום הטכני (כתב רש"י ישן) מנע זאת מהם. המכון הסיר את המחסום והחזיר את הרב פלאג'י לצעירים.
ציטוטים בפסיקה מודרנית: מאז החל הפרויקט, ניכרת עלייה בשימוש בפסיקותיו של הרב פלאג'י בבתי הדין הרבניים ובספרי שו"ת בני זמננו. כשהספר נגיש ומונח על השולחן, הדיינים משתמשים בו יותר. ל"שובי נפשי" יש חלק ישיר בעיצוב הפסיקה העכשווית דרך פרויקט זה.
שאלות ותשובות על הפרויקט
ריכזנו מספר שאלות נפוצות בנוגע לפעילות הוצאת ספרי רבי חיים פלאג'י:
ש: האם המכון מוציא רק את ספרי רבי חיים פלאג'י?
ת: לא. אמנם זהו פרויקט הדגל, אך המכון מוציא לאור גם כתבי יד של חכמים נוספים, כמו רבי יהונתן אייבשיץ ועוד רבי מאיר ביקייאם, המהרי"ץ, ועוד. עם זאת, היקף היצירה של הרב פלאג'י הופך אותו למרכזי ביותר בפעילות.
ש: מהיכן משיג המכון את הטקסטים המקוריים?
ת: המכון מחזיק בספרייה תורנית נדירה הכוללת דפוסים ראשונים מקוריים, מאות כתבי יד, וכן צילומים של כתבי יד מאוספים ברחבי העולם. לעיתים נדרש איחוד של כמה מקורות כדי ליצור טקסט שלם אחד ללא חוסרים.
ש: כמה זמן לוקח להוציא ספר אחד לאור?
ת: מדובר בתהליך שיכול לארוך חודשים ואף שנים, תלוי בעובי הספר ובמורכבותו. עבודת הפענוח, בדיקת המקורות וההגהה היא איטית ותובענית, והמכון לא מתפשר על איכות למען מהירות.
ש: כיצד הציבור יכול לסייע?
ת: הוצאת ספרים ברמה כזו כרוכה בעלויות עתק (תשלום לחוקרים, עורכים, דפוס וכריכה). הציבור מוזמן להיות שותף על ידי תרומות להקדשות בספרים (לזכר נשמת יקירים או להצלחה), ובכך לזכות בהבטחת הרב פלאג'י למי שמסייע בהדפסת ספריו.
סיכום: גשר של נייר ונצח
פרויקט הוצאת ספרי רבי חיים פלאג'י על ידי מכון "שובי נפשי" הוא הרבה מעבר לעסק מו"לי. זוהי שליחות תרבותית, דתית והיסטורית.
הרב עזריאל מנצור, בחזונו, בנה גשר בין איזמיר של המאה ה-19 לירושלים של המאה ה-21. הוא לקח את הדיו הישן, את הדפים המתפוררים ואת החוכמה העתיקה, והפיח בהם רוח חיים חדשה.
בזכות עבודה סיזיפית של צוות תלמידי חכמים, המנקים את האבק מעל האותיות ומפענחים את הסודות, דמותו של "הסבא קדישא" רבי חיים פלאג'י חוזרת להאיר. כל ספר שיוצא מבית הדפוס של "שובי נפשי" הוא ניצחון על השכחה, והבטחה שהמורשת המפוארת הזו תמשיך לפעם בליבם של רבבות לומדי תורה לעד.