ערבית – חותמת את היום
תפילת ערבית או בשמה הנוסף, תפילת מעריב, הינה אחת משלוש התפילות היום יומיות ביהדות. תפילה זו חותמת את היום ונערכת בשעות הערב לאחר צאת הכוכבים. היא מורכבת משני חלקים; קריאת שמעו ברכותיה, ותפילת שמונה עשרה. בנוסף לאלו מורכבת התפילה מהפיוט 'עלינו לשבח' אותו נוהגים לומר בתום כל אחת מהתפילות במהלך היום.
ערבית – איך הכל התחיל?
המסורת היהודית מייחסת את קביעת ערבית ליעקב אבינו. קיים קשר בין תפילות היום לקורבנות התמיד – לדוגמא קורבן התמיד של השחר ילווה בתפילת שחרית וקורבן התמיד של שעות בין הערביים ילווה לתפילת המנחה. לא קיים קורבן בשעות שלאחר צאת הכוכבים, ולכן נהוג לשייך את התפילה להקטרת הקטורת, החלבים והאיברים מהקורבנות שהועלו במהלך היום.
תפילת ערבית תהיה מורכבת משלושה חלקים עיקריים:
- קריאת שמע אשר לפניה ואחריה נאמרות שתי ברכות, כל אחת מטרתה להודות לבורא עולם ה"מערב ערבים" ו"מסדר את הכוכבים", וכמובן שתיהן מזכירות את סיפור יציאת מצרים. במסגרת הברכה האחרונה מבקשים שהלילה יעבור בשלום במילים – “השכיבנו אבינו לשלום והעמידנו מלכנו לחיים טובים ושלום".
- תפילת שמונה עשרה בנוסח הנאמר בכל אחת מהתפילות במהלך היום.
- טקסט 'עלינו לשבח' שמטרתו להודות לבורא עולם על כך שלא שם אותנו כגויי הארצות, ומסתיים בפסוק המבשר על כך ש"ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
- חשוב לציין שבימים בהם נספרת ספירת העומר, תפילת ערבית תכלול גם חלקים שונים למטרת אזכור ספירת העומר.
חובה או רשות?
כדאי לציין שבניגוד לתפילות המנחה והשחרית, חובת תפילת העמידה של ערבית עומדת במחלוקות שונות בתלמוד והמשנה. לפי רבי יהושע הערבית הינה תפילת רשות, ואילו מנגדו רבן גמליאל דיבנה טוען שהיא בגדר חובה. המחלוקת גרמה בסופו של דבר להדחתו של רבן גמליאל מכס הנשיאות, כשאת מקומו תפס רבי אליעזר בן עזריה.
ואמנם נראה שלמרות שאין חובה לתפילת ערבית כשחרית ומנחה, נהגו בני ישראל בכל מקומות משבותיהם להתפלל ערבית, וקבלוה עליהם כתפילת החובה (משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק א').